הטיפול בחלל הפה- שישדרג אתכם מקצועית!
ההסתכלות ההוליסטית על תפקודו של התינוק והילד הופכת אותנו אנשי המקצוע לבלשים. בתהליך חקירה עמוק ויסודי אנו מזהים את הגורמים לקשיים שהתינוק או הילד מציגים ומציעים מענה מדויק, מותאם אישית ואיכותי. החקירה חשובה מעין כמוה. כי כשמדובר בתינוקות וילדים, קשיים תפקודיים התפתחותיים עלולים להתחפש לקשיים אחרים.
כאלה הם הקשיים בתפקודי חלל הפה.
חוסר ההכרות, חוסר הידיעה והמחסור בכלים טיפוליים גורמים לנו לפספס את האבחנה המדויקת, מה שמשפיע על הבחירה הטיפולית. הבעיה היא שכאשר אנו לא נותנים מענה מדויק, אנו מאפשרים לקושי להמשיך להתקיים ולצוף בזמני מפתח אחרים.
הנקה איכותי- ביקוש והיצע
"ככל שתניקי יותר כך יצור החלב יגבר". זה מה שלרוב נאמר לנו הנשים, בבואנו להניק את ילדינו. וכאשר אנו נתקלות בקושי, מיד עולה הסברה שאין לנו מספיק חלב.
זוהי דוגמא קלאסית להערכה מוטעית שעלולה לעלות במחיר יקר, לאם המעוניינת בהנקה ולבריאות התינוק.
מדוע? כי הנקה מבוססת על ביקוש והיצע ולא להיפך. ככל שהתינוק ייצר יותר ביקוש, כך גופה של האם ייצר יותר חלב.
ואיך עולה הביקוש?
באמצעות יניקה נכונה המבוססת על תפקוד תקין ואיכותי של שרירי חלל הפה. התינוק צריך להיות מסוגל לפתוח את הפה לרווחה, לאפשר לשד למלא את חלל הפה שלו, למקם את הלשון נכון בתחתית השד, לסגור את הפה ולייצר ואקום שיאפשר סחיטה אקטיבית של החלב. ברצף פעולות נוסף הוא ממלא את חלל הפה בחלב ולבסוף מתאם את תהליך הבליעה עם תהליך הנשימה.
במקרים רבים, בשל חוסר איזון מוטורי חושי, חלל הפה לא מאורגן נכון. הדבר מתבטא בקושי של התינוק לפתוח את הפה, בחוסר שליטה בתפקודי הלשון- נשמטת מחוץ לחלל הפה או לחילופין נוקשה וחסרת תנועה, בקושי תחושתי בתוך חלל הפה שמשפיע על התפקוד המוטורי של השרירים באזור, בחולשה ברפלקס היניקה/מציצה, בקושי ביצירת ואקום תקין ועוד.
קשיים אלה מובילים לכך שהתינוק לא מייצר ביקוש תקין לחלב, מה שפוגע בתהליך הייצור שלו. האם המניקה תרגיש ש"אין לה מספיק חלב", היא עלולה לסבול מפצעים בפיטמה, ממלאות בשד. אלה עלולים בסופו של דבר להוביל אותה להחלטה להפסיק את ההנקה.
זיהוי ומתן מענה מידיים לקשיים המוטוריים חושיים בחלל הפה כבר בשלב זה מונעים כשלים רבים בהנקה ומאפשרים לאם לממש את רצונה להניק ולתינוק להנות מיתרונותיה הרבים של ההנקה.
המעבר למזון מוצק- הבסיס ליצירת הרגלי אכילה תקינים
שלב המעבר למזון מוצק הוא שלב מרגש עבור ההורה ועבור התינוק. החשיפה לעולם המרקמים הטעמים והצבעים הוא אבן דרך בבניית מערכת יחסים נכונה ומאוזנת עם האוכל.
שלב זה מלווה בקשיים רבים המבוססים על קשיים מוטוריים וחושיים בחלל הפה.
הקושי להכניס את הכפית לפה, הקושי לגרוף את המזון מהכפית באופן עצמאי, הסכמה להיחשף למרקמים שונים ולטעמים מגוונים.
קשיים אלו מובילים לכך שתינוק מתקשה במעבר. הדבר מתבטא למשל ברצון לאכול רק מבקבוק/ הנקה, בהעדפה ברורה למרקמים, בבררנות בטעמים- העדפה לטעמים מתובלים או לחילופין תפלים ועוד.
לרוב נדמה לנו שמדובר בהעדפות קולינריות אבל מצבים אלה מעידים על קשיים בתפקודי חלל הפה וחשוב לתת להם מענה כבר בשלב שהם עולים, זאת מכיוון שחוסר מענה עלול לגרור קשיים באכילה ובהאכלה בעתיד- חיתוך, לעיסה, בליעת מזון, ביסוס הרגלי מזון לא תקינים, יצירת מערכת יחסים לא טובה על האוכל שלימים עלולה להתפרש כהפרעות או קשיים באכילה. אבל לא רק. הדבר עלול להשפיע על תהליך ההגיה, על תפקודים מטוריים עדינים ואפילו על תהליך הגמילה.
מהו טיפול בחלל הפה?
הטיפול בחלל הפה מבוסס על מענה מוטורי וחושי הניתן מרגע הלידה ולאורך כל שלבי ההתפתחות של חלל הפה, תוך שימת דגש לרצף ההתפתחותי התקין:
באמצעות חשיפה מותאמת למגע- עיסויים בתוך חלל פה ומחוצה לו, תרגילים מוטוריים לחיזוק שרירי חלל הפה (שפתיים, לשון, לחיים, בית הבליעה ועוד), חיזוק השרירים באזור הצוואר, חיזוק השרירי בפלג הגוף ומתן ההדרכה נכונה להורים, ניתן להשפיע באופן מהותי על תפקודי חלל הפה ועל תפקודים רבים אחרים הנלווים לו.
