מחשבות על רוח
לאחרונה החלטתי להתמקד בריצות הארוכות שלי..10k. לא לשפר שיא אישי כמו להגיע למצב שהריצה זורמת לי יותר בקלות.
אז יצאתי לריצה. יש לי מסלול קבוע של 10 ק"מ אבל הפעם משום הארכתי מאד את החלק הראשון של הריצה- זה יתברר בהמשך כמהלך מאד חכם:)
כבר ברגע שיצאתי הבנתי שהפעם זה לא הולך קל..למרות שיצאתי בשעה מאוחרת השמש עוד הייתה חמה והרוח מאד הקשתה את הריצה.
אז רצתי חצי דרך נגד הרוח ובדרך חשבתי כמה מחשבות:…
כשיש רוח חזקה בצד אחד סביר להניח שבצד השני היא לא תורגש….אפשר לעבור מסלול אבל את הצד השני אני לא מכירה כפי שאני מכירה את הדרך הזו כך שלא אוכל לרוץ בעיניים עצומות- במובן המטאפורי של המילה כמובן..וגם קצת לא…אין כמו לרוץ כמה מטרים בעיניים עצומות כשהרגליים יודעות לבד את הדרך!
לרוץ נגד הרוח זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי…עובדה..אני עושה את זה!
תוך כדי הריצה, במאבק בין הגוף והראש שלי אני מגלה שלגוף חוכמה ועוצמה משלו…אני רק צריכה להסכים וללכת אחריו ואז אני מגלה שאני יכולה יותר!
לפעמים כשרצים נגד הרוח נעים להסתכל על האופק ולהרגיש את הרוח בפנים…לפעמים כשהרוח חזקה מדי נעים יותר להוריד את הראש ולתת לה לעבור מעל!
ריצה נגד הרוח מעייפת יותר…אז לפעמים הקל עלי לרוץ כשאני יציבה וזקופה ולפעמים הקל עלי לרוץ כשגופי מוטה קדימה ואני נכנעת לה..כמה חשוב בריצה למרחקים ארוכים לדעת להשתמש בכמה טכניקות וכל פעם לשלוף את זו הנכונה לי ביותר!
כשרצים נגד הרוח והגוף מבקש מעט לנוח זה לא נחשב "לוותר לעצמי" אלא דווקא להיות קשובה ולפרגן לעצמי…אחרי זה פתאום גיליתי שאני יכולה לרוץ מהר יותר!
זוכרים את החלק הראשון שבו הארכתי את הריצה? אז מתברר שכאשר עושים זאת, ושומרים על אותו מרחק כללי, הדרך חזרה הביתה הרבה יותר קצרה;)
ואז, לקראת סופה של הדרך הגיעה מתנה מופלאה ואחד השירים האהובים עלי ביותר התנגן ברדיו ואני הרגשתי שהוא מתנגן במיוחד בשבילי..
שבוע נפלא לכולם
12/06/2016
