סוף שנה, פגישות חונכות בבית הספר הדמוקרטי.. הבנות שלי מאז ומעולם התחנכו במסגרת דמוקרטית.. מתוך רצון ואמונה לגדל אותן למחשבה עצמאית, לחשיבה מקורית, לאחריות אישית.. הבחירה בחינוך דמוקרטי לא קלה וככל שעוברות השנים מהותה מתבהרת יותר ויותר.. כשבוחרים בחינוך דמוקרטי צריך להתמודד עם תוצאות הבחירה- ילדים דעתניים, יציבים במחשבתם, מקוריים ובעלי דרישות אחרות שלעיתים מעמתות אותנו עם הדפוסים שהורגלנו הם.. אז כן, מקצועות ליבה לא תמיד בראש בחירותיהן, והאמת היא שגם לא כל כך לימודים…🙂… אבל חשיבה על מהות החיים, שיחות על שיויון ומגדר, דיוני עומק על מקומו של האחר בחברה ועל אי צדק הם חלק מהותי מהשיח שלנו. מהי חברות עמוקה, מהי ערבות הדדית ומסירות, מהם הדברים החשובים בעיקר בחינוך, איך הייתי רוצה לראות את החיים שלי בעתיד.. מה המחיר של הבחירות שלי… על כל אלה אנחנו משוחחות. לא תמיד יש לנו תשובות אבל לפחות אנחנו מעלות את הדברים. ויש לי גם שיחות עם עצמי- זה באמת בסדר אם הן לא ילמדו כמו כולם? ומה עם בגרות? ואיך הן ישתלבו בחיים? ואז אני עונה לעצמי, במן ביטחון כזה שהלך והתפתח בי במהלך השנים בהן התמודדתי עם הבחירה בחינוך דמוקרטי- כן! זה בסדר גמור.. כי אני סומכת עליהן שידעו להתמודד עם הבחירות שלהן, שידעו לנהל עצמן עם חוכמת החיים והתבונה הפנימית שהן רכשו בהשכלתן בבית הספר.. והרי, אני תמיד אהיה שם לצידן אז מה כבר יכול לקרות? ועם נהיה כנות, אני ועצמי, אז הרי גם אני לא למדתי הרבה בבית הספר, לא נהניתי ולא הרגשתי שרכשתי כלים וערכים לחיים.. רק שלי לא היה אומץ להודות בפני עצמי, שזה לא מה שאני רוצה, שזה לא מתאים לי… בטח ובטח שלא להודות בזה בפני הורי.. אז העברתי את שנותיי בבית הספר רק כי ככה צריך, והשתדלתי עד כמה שיכולתי לעשות את המיטב.. סבלתי, שנאתי את בית הספר, אין לי המון זיכרונות מהשנים האלה… אבל אני בהחלט זוכרת שחיכיתי שהן יגמרו.. ואז.. "כששוחררתי מהעול" התחלתי לבנות את עצמי.. אז אי אפשר לשלוח ילד לחינוך דמוקרטי ולגרום לו ללמוד מה שאני רוצה שילמד, או לגרום לו לנהל את חייו בבית הספר כפי שאני חושבת שנכון- כי הרי זה נוגד את כל המהות החינוכית.. במקום זאת למדתי לקבל את דרכן, למדתי לסמוך על האינסטינקטים שלי לשלוח אותן למסגרת הזאת, למדתי מהן כמה אפשר ללמוד מבלי ללמוד, למדתי מהן מהו ידע כללי וטכנולוגי, מהם ערכים, מהן דילמות אמיתיות וגם כמה דרכים יצירתיות לפתרונות.. למדתי לסמוך על השלד הפנימי היציב והחזק שנבנה בתוכן, שמגדיר אותן, שמחזיק סט של ערכים שבגילן לא ידעתי שבכלל קיימים. למדתי להרפות, לבטוח, להאמין, למדתי שמתוך שעמום נולדים דברים נהדרים.. ולפעמים לא… ובעיקר למדתי איך להבין אותן, איך לכבד את הבחירות שלהן, איך להיות שם לצידן גם אם אני עוד לא כל כך בטוחה שזו הדרך.. רק כי זו הדרך שלהן אני, במאבק הזה על בית ספר… בחרתי בבנות שלי! 05/06/2016