אומרים שיום ההולדת הוא היום בו אתה מברך את הקרובים לך.. והיום, ממש עכשיו, הרגשתי את ליבו של אבא שלי פועם..
הפוסט, התמונה, האזכור נגעו בליבם של המון אנשים אבל בשביל האחד הזה- דורון, ובשבילי זו הייתה מתנה גדולה.
דורון, בן דודה שלי, גדל ללא אב ובעקבות הפוסט התקשר אלי לשתף אותי, בכאב ובדמעות, בכך שאבא שלי היה גם אב בשבילו.. אני הרי מכירה את זה כל חיי.. בכל מקום יש לאבא שלי ילדים מאומצים, כאלה שפרש עליהם את חסותו- רגשית, חומרית, כלכלית- תמיד היה לו מקום לכולם..
אבל בשביל דורון הוא… היה מורה דרך.. מימי ילדותו בנהריה של אז ליווה אותו, תמך בו, הורה לו את הדרך.. הפציר בו ללמוד- "תעודות זה טוב, אבל הכי חשוב ללמוד מאנשים, קח מהם כמה שרק תוכל, הם ילמדו אותך הכי הרבה"
חיזק אותו לרצות יותר, ואולי, הכי הרבה- האמין בו ואהב אותו.
לסבי הייתה חנות ירקות בנהרייה.. ומטבע הדברים בניו, אבא שלי ואחיו (10 במספר אז), היו בחנות.. סבא שלי הפקיד את הקופה בידיו של אבי כי רק עליו הוא סמך שלא יקח את הכסף לעצמו..🙂..
ואבא שלי, כמי שאך טבעי היה לו לגדל יורשים, העביר את האחריות לדורון "אם אתה רוצה שלא יגנבו לך את הכסף תן אותו לדורון, הוא ישמור לך עליו..🙂..
דוד יוסי- הם קראו לו, והוא היה הדוד האהוב עליהם.. הדוד שהם העריצו..
אבל בשביל דורון הוא היה אבא..ומורשתו עוברת גם לילדיו..
אני זוכרת את דורון הרבה בנוף ילדותי- היה בן המשפחה הכי אהוב עלי.. ידעתי שאבא שלי אהב אותו מאד אבל לא ידעתי עד כמה היה משמעותי בשבילו..
ועכשיו, לשמוע מדורון אומר שאם הוא הגיע למשהו בחייו זה בזכותו (ובזכות אימי) זו תחושה מפרקת ומעצימה כאחד..
קשה להבין איך אדם אחד מצליח בפשטות כל כך גדולה ולא מלומדת, באהבה טהורה ובשמחה אמיתית להפוך להיות כל כך משמעותי עבור כל כך הרבה אנשים-תמיד זכר להרים טלפון לכולם, לתת דחיפה קלה, תמיד לחבק ולאסוף אליו מבלי להתאמץ- כמו אש רכה שמחממת ומלטפת אותך בימים הקרים, כזו שמנחמת אותך ושאתה יודע- שכל עוד היא בוערת הכל בסדר
אז אבא יקר שלי, אתה ממשיך לפעום בליבי כל הזמן אך גם בלבבות של כל כך הרבה אחרים.. הכאב והגעגועים אליך רק מתעצמים מיום ליום אך הידיעה שגדלתי תחת אורך ותחת שפעך הם המתנה הגדולה של חיי.. הם מה שמגדיר אותי, הם מצפן הערכים שלי, הם מה שאני מנסה להעביר לבנותיי- הם אתה
אבא שלי, אני אוהבת אותך
27/06/2016
